אני יודע אמא,
לא התקשרתי בזמן
גם לא תפסתי אותך
אבל אני כבר גדלתי
ילד רע, נכון
חסר רצון
המסתכל על הירח
לא אכפתניק, לא מעשים
רק מחשבות
וויסקי באחד בלילה
התעייפתי כבר
בגיל עשרים
עצוב, מופרע, אבוד
בדיוק כאבי
אבל ארבעים שנה מראש
מלא גלולות, תוספות, בגדים
איש בתי קפה
תל אביבי רגיל
רחוק מכאן
לא קרוב לשם
עסוק, בריקנות רחבת
שותה אקמול
קם על הבוקר
מתכנן את העתיד כל הזמן
אתמול הייתי אני
היום כמעט את
ללא זכרון
כבר שכחתי על פולין
מה היית אומרת סבתא שלך?
משפט מפורסם שלך
חסר לי זמן לחשוב על החיים
לכבד את אלוהים
אולי אני משקר
אבל, למי זה אכפת בכלל?
תושב ופועל
איש רגיל
לא מדובר
תמיד ועכשיו
מול המחשב
מחפש ילדותיו
מה שאבדתי ברחוב
בפינת הרצל
אי-שם ברמת גן
מתחשב, אומרים חברים
אפילו עדין
כמעט עצוב
שיכור
אותו הכאב
כאתמול
כשילשום
בדידיות שנשארת בפנים
כל חורף
אחרי שהוא הלך
עם חיוכו
עם אהבתו
אבל אני לא לבד
תמיד יש יום הבא
אמא, תנסי להבין כבר
עכשיו אני רק סתם אני
אני לא מתגורר ברמת גן
בתל אביב
איש רגיל
הומו, לא מסודר
אף פעם אכפתניק
לא מאמין בשום דבר
לא מכבד רבנים
מוצא יותר משותף
עם הככבים
תן להיות אני
מה זה חשוב עכשיו?
יש לך אולי סגריה?
אני פה לבד
קם בלילה
הכותב
לתכנן חיים
אבל רק היום קיים
מוזר
אהבתי אותך
אהבתי אותו
והצלחתי לזכור מי אתם
אבל שכחתי על עצמי
נשארתי פה ושם
חסר זהות
הייתי חושב על מחר
אבל היה כבר מאוחר
ומחר
סתם מחר
הכל תלוי בך
אל תרקאי חדשות
ראוי לשמע שירים
כדי להבין על מה ישראלים מדברים
אפילו הקטנים
מחר נשתה קפה
רחוב בזל, מול הים
אל תדאגי על הרע
אהבה
החוצה
הבורח
אי-אפשרי
אליי
סוף-סוף
אחרי מאת שנים
אני לא דואג על היהודים
בבית, תמיד לשמחה
תמיד, ואולי אף פעם
בתים קטנים
אנשים מסוימים
חיוכים, צערות
קפה, אלכוהול
פוליטיקה, כלכלה
יצאתי כבר
אני בן עשרים
מתלבש בגדים
לא מתבייש
לא מתחשב
על הבוקר
נשתה קפה
לא נדבר על שום דבר מיוחד
לא עיתונים, לא משפחה
יותר כדאי
לבזבז את הזמן
עד שמישהו יזיז אותנו
אבא שאל אותי
איפה אלוהים כשנלדתי
ואין לנו תשובה
הוא לא תל אביבי בכלל
אבל מי דואג על זה עכשיו?
אנו כבר לבד
ואין לא פלפון גם
אז נזעב את זה כבר
היום, יש מסיבה בפלורנטין
the sky is the limit
and the limit is just the first step
אז אני הולך
ונמות יום אחר
תחכו לי אבל,
לא נעים לכם
גם לא לי
בכל זאת
תתנו לי דקה
לחשוב עוד פעם
על מה שלא נשאר
עליו
נודד,
יש לך מטרה?
תגיד לי מתי
נשפגים עוד פעם
אהבתי אותך, אפילו נורא
אל תשכח מזה
בעולם הבאה
ואם ת"א לא קיימת
תזכור איפה מצאתי אותך
ילדות לנו לא היה
אבל זה לא חשוב
גם לאום לא היה
אז קפה בבזל זה מספיק להזכיר
מי אני
מי אתה
לא אח, חבר אבל
נדבר מחר
על הבוקר
קפה לבד
סיגריה גם
דיבורים
אהובים
בדרך צפונה
פיניתי אליך
נרדמתי כבר
שים זין
שום אדם עליון
לא אני, לא אתה
אולי מחר
נקום בכלל
1 comment:
נדהמתי, ילד
חבר
Post a Comment