הגעת, אבל איחרת קצת
אני כבר לא הייתי שם
ולעולם לא ישבתי כאן
אותי, לא ראית אף פעם
ביכית, מעבר לקיר
מעבר לנשמה
ולא שמעתי אותך
הרי ברחתי ממך
מצאתי ירח אי-שם
בליעדיו
בליעדיך
בעולם
אין לי הסבר מסובך
עברו ימים
גם אחרת שנים
ולא הרגשתי קוליך אף פעם
לא היינו בן אדם אחד
שניים גם לא, אף פעם
אמא שלך מספרת
שאני לא אהבתי אותך, אבל
איך הייתי יודע?
לא אמרת לי שום מילה
אפילו לו מול הים
וגם כוכבים עדים
שלא היה בינינו דבר
ומה תגיד מחר?
אולי כל אשר אמרת היום?
כמה שאני אוהב אותך?
כבר לא רלוונטי
כבר לא מעשי
כבר לא אתה, עדיין לא אני
ספר שלא נכתב
סיפור לא מסופר
אירחת קצת, אדוני
ביכית כבר,
התעלבת פעם
למה זה עזר אבל?
אני כבר לא אצלך
גם לא חלק ממך
והאם קר לך בלילה
הייתי רוצה לדעת
לפחות בישיל לחשוב
לא בדיוק עליך
אלא על מחר
ההוא שלנו לא היה
הרי ברחתי ממך
אבל עצוב לא כדאי לך
אהבתי אותך נורא
ואני הבחור של העצב
לא אתה
אני המחכה
הנודד
המדבר
הבן אדם קטן, חלש
תהיה חזק גם היום
הרי אני לא אהיה כאן
דבר אם אלוקיך
אולי הוא יידע
למה מתישהו זרמו
חיים למוות
לפנות בוקר לערב
ים כחול לאדמה
לעולם ועד
נגדך
עם ירח מלא
כבגולן
כיום הזה
כיום ההוא
שלא אמרת לי מילה
עזוב כבר
הקפה נהיה קר
תשתה ילד
תשתה כבר
במקום לבכות
שממש לא יפה לך
בן אדם גברי
חייל
תקרא
תקרא אולי עיתונים
כדי שתדע לך
הסיפור הזה
קרה להרבה אחרים
וגם הם לא היבינו
מה אל רצה
ואם הוא רצה
אולי יווני אחד
הוא השולט של העולם
ואתה פשוט יהודי אחד
לא כדאי לך לבכות אבל
תמיד במדבר אני נמנצא
כשנהיה קר
כדי לחבק אותך
הרי...
she turns about in the same spot
and watched for Orion
No comments:
Post a Comment