דממה
אנני ידעתי להחריש
עד ששמש ירד מול עניי
חששתי
פחדתי
ביתי, מצאתיהו לא
לעולם פליט, בעולם
אי
נסעתי הימה
תמיד רציתי להרדם
נפילה
בתפילה
לשכוח
וחללתי
בדרך ביתך
עניך, בתוכי
תייר, מנותק, מתמוטט
ימי קסם
משביר דיקדוק
התנכרות
פזור נפש
ללא מקום חזרה
הגירה
באופן חסר תכלית
מחלל גופי
טמא
אהבה
איסור
ללא מוות
לעולם
No comments:
Post a Comment