לא

כאשר השחר בשטח

כואב לי כוכב בבטן

ובטוח גם ספר ארוך

שאישרתי בבית

כאשר יצאתי לחפש אלילים

ומצאתי בכי כמעט טרגי

שאינו תנכ"י אבל

אלא קצת מטושטש

מאגירים בעולם

ללא אישור מוכר

נודדים ביער

שבו נמצא עיר גדולה

ובה אין אורים

אלא אנשים

שקוצים מהגג

איך כואב להם

שהם כבר לא אנושים

אלא אלילים עירונים

בפנים יפות

שקונים כל אשה

שמוכרים את עצמם

לדעתם של הסרטים

המחנכים של ימינו

מפגר

אני אומר לעצמי

דור מפגר

שותה קפה

מכין צורעס

ולא מדבר

שכחתי כבר

כל אלו מילים

שהיו חשובים

אבל

אבל מה

משקר העולם

אני מתעייף קצת

עזוב

אין כרגע שירה

סתם יומן של זכרונות

שאינם מדוברים

שאינם